פסק-דין בתיק ע"פ 33944-10-11

השופטת ו. מרוז:

כללי

1.                  בפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת עירית וינברג-נוטביץ) בת.פ. 1291/08 מיום 6.10.11 לפיו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) ביחד עם סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין תשל"ז-1977 וכן בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק הנ"ל.

על המערער הושתו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, מאסרים מותנים של 8 ו- 6 חודשים בתנאים שנקבעו בגזר הדין ותשלום פיצוי למתלוננת בסך של 20,000 ש"ח.

הערעור מכוון כנגד הרשעתו של המערער.

כתב האישום 

2.                  על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלבנטיים, היה המערער בן זוגה לחיים של אם המתלוננת, שהינה קטינה, ילידת 1992 (להלן: "המתלוננת" או "הקטינה"). בשנת 2001 במועד בלתי ידוע, עת שהו המערער והקטינה לבד בביתם, הקרין המערער בפני הקטינה סרט ארוטי ואגב הצפייה בסרט, הכניס את ידו תחת חולצתה ונגע בחזה. הקטינה ביקשה שיחדל והסיטה את ידו, אולם המערער שב ונגע בחזה מספר פעמים, עד שחדל.

3.                  במספר הזדמנויות נוספות, בין השנים 2001-2003, הקרין המערער בפני הקטינה סרטים ארוטיים ובחלק מהמקרים הכניס את ידו מתחת לחולצתה, ליטף את בטנה ואת חזה.

4.                  בסוף שנת 2005 הציע המערער לקטינה לעסות את גבה. הוא משך אותה למיטה, הסיר מעליה את חולצתה ולאחר שנשכבה על בטנה, פתח את סוגר חזייתה ועיסה את גבה וכן, הציע לעסות את חזה, אך היא סירבה. אגב עיסוי גבה, נגע המערער בצידי שדיה והשתהה בנגיעתו עד שחדל.

5.                  בחודש ספטמבר 2006, בשעת לילה מאוחרת, נכנס המערער לחדרה של הקטינה בעת שישנה, הכניס את ידו מתחת לגופייתה ונגע בחזה. משפקחה הקטינה את עיניה, ליטף הנאשם את ידה ואמר לה לחזור לישון.

רקע

6.                  המערער ואם הקטינה, אביבה, קיימו מערכת יחסים זוגית לאורך תקופה בת כשבע שנים, במהלכה הם התגוררו יחדיו, החל משנת 1999 ועד ימים ספורים לאחר הגשת התלונה, נושא כתב האישום, בעטיה נפרדו. השניים גרושים, למערער שני ילדים מנישואיו והקטינה הינה בתה היחידה של אביבה. אביה הביולוגי של הקטינה נישא והקים משפחה וקשריה עמו  בתקופה הרלבנטית היו קלושים ושטחיים.

7.                  בין בני הזוג לבין הקטינה היתה מערכת יחסים סבוכה ומורכבת, כמו גם, בינם לבין עצמם וכן, בין כל אחד מהם לבין הקטינה. מאבקי כוח ושליטה אפיינו את יחסיהם. הקטינה התקשתה לקבל את מרות אמה והפגינה כלפיה התנהגות מרדנית, קולנית ואימפולסיבית. האם התקשתה להתמודד עמה ופנתה לסיוע פסיכולוגית. בין הקטינה לבין המערער שררו יחסי אהבה - שנאה; מחד, שימש המערער כאב לקטינה, היה קשוב לה והיא פתחה בפניו את סגור ליבה. מאידך, המערער נהג עמה בתקיפות, ביקש לחנכה, העניש אותה ולא פעם, העימותים ביניהם הובילו לנתק ממושך, אשר העיב על יחסי בני הבית והעכיר את הרוחות. המתלוננת החלה להיפגש עם פסיכולוגית, כאשר השניים היו מצויים בעימות ממושך ולא שוחחו ביניהם והאווירה בבית היתה רווית מתח.

הכרעת הדין

            עדות המתלוננת

8.                  בהכרעת דין יסודית ומעמיקה, קבע בית משפט קמא, על יסוד גרסת הקטינה, אשר נמצאו לה תימוכין בראיות נוספות, כי המערער ביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום. המדובר בארבעה אירועים ספציפיים, אשר נחרתו היטב בזיכרונה של הקטינה ואותם היא תיארה לפרטיהם וכן, במקרים דומים אשר תוארו על ידה באורח כללי אולם, מועדיהם ופרטיהם נשכחו. להלן האירועים הספציפיים נושא הרשעתו של המערער: